×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים שכ״גטור
;?!
אָ
(א)  מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה אפילו הוא מיוחד למדה אבל אסור להזכיר לו שם מדה כגון תן לי מדה פלונית או פלונית כתב הרמב״ם ז״ל אסור לשקול כלל או למנות ולמדוד בין בכלי מדה בין ביד בין בחבל. (ג)  ומותר לומר לחבירו תן לי ביצים ואגוזים במנין. (ד)  ואומר לחנוני תן לי ד׳ ביצים וה׳ רמונים ובלבד שלא יזכיר לו שם דמים ולא סכום מדה ולא סכום מנין לומר כך וכך יש לך בידי תן לי כך וכך ויהיה לך בידי כך וכך. (ה)  המביא כדי יין וכדי שמן לא יביאם בסל וקופה כדרך חול אלא יביאם לפניו או על כתיפו וכיוצא בזה שישנה מדרך חול אפילו אין בשינוי קלות במשא ואם א״א לו לשנות מותר. (ו)  מדיחין כלים בשבת לצורך היום כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין וכלי שתייה מדיחין כל היום שכל היום ראוי לשתייה. (ז)  אבל אסור להטביל כלי חדש או להטביל מטומאתו. (ט)  ומותר לשפשף הכלים בכל דבר כדי לצחצחן דכיון שאינו מכוין אלא לצחצחן מותר חוץ מכלי כסף בגרתקון שאסור לשפשפו בהם והוא מין עפר המתקשה בחבית של עץ משמרי היין מפני שהוא עיקר תקונו והוא גורר אותה וחייב משום ממחק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) האם מותר לחנוני למלאות לקונה בכלי המיוחד למידה. הב״י בסעיף א-ב, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דשבולי הלקט בשבולת רנד, כתב דמותר, וכ״כ סמ״ג בלא תעשה עה, ומאידך ראב״ן בביצה פרק ג ד״ה אומר, כתב דנראה כחכמי מגנצא דאסור.
אסור למדוד או למנות או לשקול בין ביד ובין בכלי. כן הביא הטור בסעיף א-ב, מהרמב״ם, ויש להעיר דכ״כ סמ״ג בחלק האחרון של לא תעשה סה, ואפשר דלצורך מצוה מותר לשקול ולמנות כמו שמותר למדוד, כמבואר בטוש״ע בסי׳ שו,ז, דמותר למדוד לצורך מצוה.
האם גורסים במילתיה דת״ק סכום מנין או סכום מקח. הב״י בסעיף ד, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דשבולי הלקט בשבולת רנד, גרס מקח.
מהו סכום מקח. הב״י בסעיף ד, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דשבולי הלקט בשבולת רמד, הביא מרבינו יצחק ב״ר יהודה דאסור לומר לו מה שאתה נוטל משאר האנשים על דבר זה אתן לך במוצאי שבת דחשיב שמזכיר סכום מקח.
בגוונא שהתירו ליטול מחנוני ישראל האם היינו גם מחנוני גוי. ראב״ן בעירובין בד״ה ונראה לי, ובביצה בסוף פרק ג, כתב דאיירי בחנוני ישראל וכן הביא מבה״ג, אבל גוי לא דחיישינן שמא הביאו מחוץ לתחום, וכן שבולי הלקט בשבולת רמד, הביא להלכה מרבינו יצחק ב״ר יהודה דהיינו דוקא מישראל אבל בחנוני גוי הרגיל אצלו אסור דחיישינן שמא יביא בשבילו מחוץ לתחום, ע״כ, ושמא כוונתו דוקא כשאינו יודע אם מה שיש לגוי הובא מחוץ לתחום או לא אבל בידוע לו שלא הובא מחוץ לתחום מותר, וכעין זה כתב ראב״ן שם, דאם נוטל מגוי שאין דרכו למכור מותר דאף אם הביאוהו היום מחוץ לתחום לא הביאוהו בשביל ישראל אלא לצורך גוי, ואי משום דהחפץ יצא מתחומו ונאסר בטלטול, אמרינן כל העיר כד׳ אמות דמיא ומותר בעיר, ע״כ, ובסי׳ תא, הביאו הטוש״ע והב״י דהיינו דוקא בעיר המוקפת חומה לדירה.
מציעין את המטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת. מתני׳ בשבת קיג., כתבוה הרי״ף בשבת קטז, והרא״ש בשבת טו,ב, והרמב״ם בהל׳ שבת כג,ז, וסמ״ג בחלק האחרון של לא תעשה סה.
טירחא לחול כשלא מוכח דעביד לחול מותרת. כ״כ הר״ן בשם התוס׳, בשבת קפא ד״ה לא יטיל.
גדר האיסור לטרוח בשבת לצורך חול. בשבת קיג., תנן דאסור להציע את המטות משבת למוצ״ש, ומבואר שאסור לטרוח לצורך חול, וכן מוכח בתוספתא דשבת יג,יח, דאמרינן דאסור לפצוע אגוזים ולהפריד רימונים ודבילה לצורך חול מפני שהוא כמתקן לחול, אולם בגמ׳ בשבת מג., פליגי אי כלי ניטל לצורך דבר שאינו ניטל, ופסק הרי״ף בשבת נט, שניטל, והר״ן הביא שיש חולקים על הרי״ף בזה, ומ״מ עד כאן לא פליגי אלא מדין גזירת טלטול כלים ומשום מוקצה, אבל משום טורח לצורך חול לא אסרי׳, ושמעי׳ מינה דלא כל טורח לחול אסור, ועוד יש להוכיח כן, דהא כתב הר״ן בביצה כה ד״ה ומאי, שכלים שמלאכתם להיתר אין בהם איסור לטלטלם אף כשמטלטל לא לצורך היום, והר״ן בשבת קלג ד״ה ואיכא מ״ד, כתב שלטלטל כלי שמלאכתו להיתר שלא לצורך כלל אסור, והביאו הב״י בסי׳ שח,ד, וא״כ על כרחך כוונת הר״ן בביצה שם שמטלטל לצורך חול, וא״כ מוכח שלא כל טירחא לצורך חול אסורה, ועוד יש להוכיח מדתניא בביצה יז., ממלאה אשה קדרה בשר ונחתום חבית מים, ואע״פ שיש קצת תוספת טירחא לצורך חול, (והא דבאפיה היה אסור אם לא שמשביח הפת כיון שזה טירחא גדולה), ומשמע בטוש״ע בסי׳ תקג, דאפי׳ לצורך חול שרי ולא דוקא לצורך יו״ט שני, ומכל זה נפיק לן שדבר שאין בו אלא מעט טורח, מותר לצורך חול, ושמא אין גדר האיסור לטרוח לצורך חול אלא לתקן לחול כדמשמע בתוספתא הנ״ל, ולפי זה לא יהיה חילוק בין טירחא מועטת לטירחא מרובה אלא בין תיקון גדול לתיקון קטן, ואפשר דדבר זה אם גדר האיסור תלוי בתיקון או בטורח תלוי במחלוקת, דהא הרמב״ם בהל׳ שבת כג,ז, כתב כמה הלכות שיש בהם איסור תיקון, ובאותו סעיף הוסיף דאין להדיח כלים ולהציע מטות לצורך חול, ומשמע דהיינו מחמת דעושה תיקון כל שהוא לצורך חול ואע״ג דהאי תיקון מותר לצורך שבת מ״מ כשעושה לצורך חול אסור כיון דהוי תרתי לריעותא לחול ודמי קצת למתקן, והראב״ד בהשגות הרגיש בזה וכתב דדברים אלו אסורים רק מחמת שהוא טורח לחול, ע״כ, וכוונתו דעל כן לא היה לרמב״ם לערבבם בהדי איסורי תיקון.
האם מותר להטביל כלים הצריכים טבילה בשבת ויו״ט. הב״י והשו״ע בסעיף ז, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהריטב״א בר״ה לג. ד״ה ואם רצה, כתב דאסור משום דמתקן הכלי ומינכר.
באדיבות המחבר, הרב אהרן אופיר (כל הזכויות שמורות למחבר)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144